כניסה לחברים
תולדות יהדות קוצ'ין, מורשתה ותרבותה
נכתב על ידי מרים אליאס


שיר עם קוצ'יני שנאסף ע''י מרשה ולרשטיין ותורגם מאנגלית לעברית ע''י ציפי קריזלמן.
חפצים אנו לשוב למשכנו של דוד המלך,
מקום מגורינו בימי קדם .
דורות יושכים אנו בגלות. בוטחים בשיבה
לציון בימינו.
הארץ תהיה כחבצלת. ירושלים כגן עדן.
זהב פרוויים וחלב.


תחילת היישוב היהודי בחוף מאלאבר
אין מסמכים שיהוו עדות למועד תחילת היישוכ היהודי על חוף מאלאבר.
כמה מיהודי מאלאבר טוענים שאבותיהם הגיעו עם סוחריו של המלך שלמה.
אחרים אומרים שמוצאם מהשבויים שנלקחו לאשור במאה השמינית לפנה"ס.
והתיאוריה הפופולארית והסבירה ביותר היא שאבותיהם של יהודי מאלאבר באו
לדרום הודו במועד כלשהו במאה הראשונה לספירה, אחרי חורבן הבית השני.
תיאוריה זו אושרה ע''י אגודות של נוצרים מקומיים.
שיר עם ''שירו של אבריי'' המנותח ע''י פ.מ. ג'וסאי מטיל אור על מוצאם של יהודי
מאלאבר השיר עוקב אחרי הנתיב בו נסעו אבותיהם של יהודי מאלבאר דרך תימן
ופרס לקראלה יעדם הסופי.
שירו של אבריי ושירי עם אחרים המתוארים במאמר של ג'וסאי מהווים חלק קטן
מהאוסף העשיר של שירי עם ששרו יהודי קוצ'ין בהודו ובישראל כ - 400 שירים.
ג'וסאי מצביע על קושי בקביעת תאריך כתיבתם. אולם בחינת המונחים
הלינגוויסטיים מראה שהם חוברו לפני המאה ה -13. שיר עם אחר המושר ע''י
נשות קוצ'ין מתאר את תפארת ירושלים לפני חורבנה. את המעבר מישראל
לקראנגור ואת ההגעה הסופית לקוצ'ין.
התיישבות היהודים בחוף מלאבאר שבדרום הודו החלה בקורנאגור השוכגת כ 50
ק''מ צפונית לקוצ'ין של ימינו במאה העשירית לספירה. קורנאגור הייתה עיר נמל
וצומת מסחרי עולמי שהאיר פניו גם לסוחרים היהודים . השליטים המקומיים נעזרו
בהם ובתמורה העניקו להם אחוזות.
עדות ראשונה להימצאות היהודים שם מצויה בשני לוחות נחושת שקיבל נשיא
היהודים דאז יוסף רבן מהמושל המקומי שרמן פירומל, לאות הוקרה לנאמנותם.
על לוחות הנחושת כתובים הזכויות שניתנו ליהודים עד עולם כל עוד הירח ישלוט
ברקיע. זכויות להשתמש בירייה מכלי תותח הגדול. להשתמש בקולות ומצלצלות.
בחצוצרות ובשופרות. לפסוע בבגדים לבנים. לשאת אבוקות כאור יום. לשאת
שמשיה עגולה, להכות בתוף הפיל. להשתמש בצרורות פרחים לפני החתן והכלה.
חופשי ממיסים וארנונות ואחוזת אדמה לבנות 72 בתים מקום רחב ידיים למסחר.
היהודים מילאו תפקיד חשוב בחיי הכלכלה והמסחר. הם סייעו לשלטון ולרווחת
כלל תושבי המקום . בעקבות זאת נהנו היהודים מרווחה ומשגשוג .
בשנת 1341 אחרי שיטפון גדול ששינה את קו החוף וסתם את הנמל הפורח של
קורנאגור, קוצ'ין נעשתה לנמל מסחרי ראשי. הואיל ועיקר עיסוקם של היהודים
היה במסחר וכדי לא לפגוע בפרנסתם הקצו להם השלטונות קרקעות למגורים
ולחקלאות במזרחה של קוצ'ין . גם כאן היהודים קיבלו הטבות ופטורים ממיסים
וארנונות.
המצב השתנה בשנת 1500 עם הגעתם של הפורטוגזים לאזור. לאחר מצור ומאבק
עלה בידי הפורטוגזים לכבוש את המקום בשנת 1524 . הפורטוגזים היו חדורי שנאה
ליהודים. פרעו בהם וגרמו לחורבן הקהילה היהודית המקומית. באמצעות החדרת
הנצרות וכפייה דתית. הם שרפו את בתי הכנסת שהיו בקורנאגור. בשריפה אבדו רב
כתבי היד היהודיים שנשמרו מאז בואם לשם. הפורטוגזים הרסו גם את בית
הקברות המקומי ונפצו מצבות.
היהודים נסו על נפשם למקומות אחרים במחוז שלא היו בשליטת פורטוגזים
והתיישבו בצ'רנאקולאם ובפארוור.
היהודים בעוזבם את קורנאגור נשאו את קולם כבכי לאמור ''חורבן כמו חורכנה של
ירושלים בא עלינו ''
בצ'רנאקולאם נבנה בית כנסת בשנת 1614 וליד הכניסה הציבו מצבה עתיקת יומין
מקורנאגור שעומדת על תילה עד היום עדות להתיישבות היהודים שם. על
המצבה חקוק המשפט ''ברוך דיין האמת הצור תמים פעלו זה הקבר שרה בת
ישראל רו'ת בשנת אתקפא' לשטרות 1269 כג' יומי בירח כסליו.
פרארור נמצאת לא הרחק משם ובשנת 1621 נבנה בית כנסת ע''י יעקב קסטיאל
אחד מצאצאים של מגורשי ספרד שהגיע להודו . הוא הקדיש אותו לאביו דוד, עם
שלט חקוק באבן.
רדיפות היהודים נמשכה ע''י הפורטוגזים עד להשתלטות ההולנדים על המקום.
אט אט חזרו היהודיס לקוצ'ין ובמרוצת הזמן נוסדו שמונה בתי כנסת פעילים.
יהודי הולנד סייעו מאוד ליהודי קוצ'ין ובשנת 1690 התן' טו' באב הגיע משלוח של
ספרי תורה מהולנד לקוצ'ין. והיהודים חגגו שם ברוב פאר.
בתי כנסת
בתי הכנסת בקוצ'ין נבנו בסגנון אחיד. היה בנוי משתי קומות. בקומה התחתונה
יושבים הגברים והכילה בתוכה את ארון הקודש עם ספרי התורה המהודרים בכסף
וזהב, ואת התיבה המרכזית. ארון הקודש היה ממוקם בחזית האולם לכיוון
ירושלים. בנוי מעץ ומעוטר בפיתוחי עץ אומנותיים בצבעי כחול, לבן וזהב. התיבה
שבה מתפלל שליח הציבור באמצע האולם. אף היא הייתה יצירת אומנות העשויה
מעץ בשילוב עמודי נחושת.
לבית הכנסת היו נברשות ענקיות שנעשו ע''י אומנים והיו תלויות בתקרה הגבוהה
של שתי קומות. בהתחלה היו מדליקים את הנברשות בעזרת שמן ועם הופעת
החשמל הן הוסבו לנורות חשמל.
הקומה העליונה הייתה ממוקמת בכניסה לבית הכנסת עם כניסה נפרדת והייתה
מיועדת ברובה לנשים ולילדים קטנים . קומה זו התחלקה לשניים עם מחיצה
הבנויה מעץ ווילון בד. בחלק הקטן יותר של הקומה העליונה מוקמה התיבה
העליונה ששימשה לקריאה בספר התורה. את ספר התורה היו מעלים בגרם
המדרגות הממוקם בקומה התחתונה שהייתה מיועדת רק לגברים . אחת הסיבות
לקריאת התורה מהתיבה העליונה הייתה כדי לאפשר לנשים לשמוע את הקריאה.
רוב הנשים ידעו קרוא וכתוב.
בית הכנסת שימש גם כבית התכנסות. לשם היו מביאים את כל הדיונים
והמחלוקות. היו מתכנסים במוצאי שבת לאחר ההבדלה. זקן בית הכנסת או הגבאי
היה פותח את הדיון וכל אחד היה רשאי להשמיע את דברו . הדיונים היה בדרך כלל
סביב עניינים רוחניים, דתיים, יום יומיים כגון : אחזקת בית הכנסת, הכנסת כלה
וכדו'
בית הכנסת עמד במרכז חיי ומעייניי יהדות קוצ'ין מהתקופות הקדומות ועד עצם
היום הזה בישראל.
ראשית הציונות בהודו
ההיסטוריון וולטר פישל סיקר את הרקע להמחשת הגעגועים המופשטים לציון של
יהודי קוצ'ין בעזרת מסמכים נדירים על התכתבות בין יהדות קוצ'ין לבין ראשוני
המנהיגות הציונית. משלושת הקבוצות היהודיות ההודיות : בני ישראל, בגדאדים
ויהודי קוצ'ין, לאחרונים הייתה אוריינטציה הציונית החזקה ביותר.
כמודגם ע''י תגובתם החיובית לניסיונות בהתקרבות הציונים המוקדמים בתחילת
המאה ה - 20 והנכונות הקולקטיבית הרבה שלהם להגר לישראל מיד עם ההכרזה
על קום המדינה. יהדות קוצ'ין לא סבלה מאנטישמיות בהודו . תגובתם הנלהבת
לציונות מוסברת ע''י מחויבותם הדתית העמוקה. ויש להם אישור ואימות בשירי
העם המבטאים רגשות נוסטלגיים כלפי ירושלים. רגשות שיש להם ביטוי גם
בתפילות הנושאות את תחינת השיבה לציון.
להלן ביטוי להשפעתם של תיאודור הרצל והציונות המודרנית על יהודי הודו . מכתב
שנשלח לפדרציה הציונית בלונדון מארנקלום ב-13.11.1922
אל : דר' תיאודור הרצל
אדוני
התנועה הציונית שנוסדה על ידך גרמה להתרגשות רבה בין בני עמך ברחבי הודו .
במיוחד לאחר ראיונך עם השולטאן התורכי. כעת תוכל לגייס סכום עצום כתמיכה
לתנועתך אם תודיע ליהודי הודו מה הן מטרותיך. לכן חשוב ביותר שתסמיך
מנהיגיס יהודיים כהודו ששמותיהם וכתובותיהם רשומים להלן. לאסוף כסף
למטרתך הנעלה וכן תסמיך אותי לאסוף תרומות מהקהילה של קוצ'ין, ארנקלום,
פראור, צינדמנגלס, ומאלה בחוף מלאכר.
באיחולים והצלחה רבה
שלך בנאמנות
נ א רובי
שירי עם ופיוטים
משוררים רבים היו בקוצ'ין. השירים ברובם שירי קודש (פיוטים) ונמצאים בספר
השירים הנקרא קולס כנראה לקוח מהמילה קלס לקלס. לפאר, לרומם. המשוררים
עצמם נשארו אלמונים.
ליהודי קוצ'ין אוסף רב של שירי עם כ- 400 שירים שונים. לשירת נשים היה משקל
רב בקרב יהדות קוצ'ין . נמצאו מחברות רבות של שירים שנכתבו ע''י נשים וביניהם
גם שירים ציוניים המבטאים את הכמיהה לציון .
להלן מס' שמות השירים ותוכנם

שיר מס' 36 ארצנו
שיר ציוני מקרלה שהולחן בשנות ה 20 של המאה ה 20. השיר חוגג את שחרורם
של יהודים מעול הטורקים . משבח את פועלו של דר' ויצמן. ראש הציון סאנגאם
(הסוכנות היהודית) ומברך על מינויו של היהודי הרברט סמואל לנציב עליון
בפלשתינה- (הוא כיהן בתפקיד בשנים 1925-1920)

שיר מס' 37 הרצל הגדול והמהולל
שיר ציוני מראשית שנות החמישים של המאה ה 20. השיר מהלל את הרצל
מייסד התנועה הציונית באירופה. שחזה את הקמתה של מדינה יהודית עצמאית
בישראל שם הדבש זורם.

שיר מס' 38 ה' באייר
שיר ציוני בשפת המליאלם המציין את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל ב-ה'
באייר תש''ח . השיר משבח את הצעירים היהודים שהשתחררו מעול האנגלים
האכזרים. שרו אותו בימי העצמאות בראשית שנות החמישים בקהילת צ'נדמנגלם .
שיר מס' 39 השחר מפציע
שיר מראשית שנות החמישים של המאה העשרים המציין את שחר עצמאותה של
מדינת ישראל

שיר מס' 40 אנו לא נושמד
שיר ציוני שחובר בראשית שנות החמישים . הוא מביע את הנכונות למות למען
אחינו ולמען מולדתנו האהובה

שיר מס' 41 - דגל ישראל
שיר ציוני שנכתכ בצ'נדמנגלם כנראה בשנת 1954 . יהודי קראלה נהנו לשיר אותו
בעת הנפת דגל ישראל בחגיגות יום העצמאות.

שיר מס' 42 עלייה של זהב
שיר ציוני שחובר בשנת 1952 . השיר מציין את האפשרות לעלות ארצה אחרי דחייה
ממושכת. ומזכיר נציגים של הסוכנות היהודית בקראלה. הרופא שנשלח לערוך
בדיקות רפואיות ושלמה שמידט ששימש פקיד עליה בראשית שנות החמישים.
עליה לארץ ישראל
עם הקמת מדינת ישראל בשנת 1948 החלה התקופה המודרנית של ההיסטוריה
הקוצ'נית בשנת 1949 , 17 משפחות יהודיות קוצ'יניות ראשונות מכרו את רכושם
ועלו לישראל. גורמי הלהט הדתי והכלכלה המתדרדרת בהודו, המריצו את זקני
הקהילה לכתוב אל דוד בן גוריון בקשה להתיר את עליית הקהילה כולה. מאחר
והיה חשש בלתי מוצדק של מחלות מדבקות. הסוכנות היהודית שלחה רופא לבדוק
את הנושא והוכח שהמחלות אינן מדבקות.
יהדות קוצ'ין חכתה תלויה בין שני עולמות על חוף מאלבאר. רובם מכרו את רכושם
ולעיתים אף לא הותירו קורת גג מעל ראשם .
תמונה שתיאר עזריאל קרליבך בביקורו בחוף מאלבאר בשנת 1952 .
''אנשים הבוערים באש האידיאלים הציוניים מחכים לדו''ח רפואי חיובי. ''
לבסוף ניתן האור הירוק להגירה המונית של הקהילה אשר מנתה כ 2400 נפש. רוב
היהודים הקוצ'יניים החליטו לעלות לארץ ישראל ללא שהות. הם ואבותיהם הרי
התפללו בקביעות לגאולה ולתחייה מחודשת זו.
הם החלו לעלות בשנת 1949 . כמה מאות ילדים ובני נוער בגילאים 16- 12 נלקחו
לישראל. ובשנים 1954 - 1952 היגרו רוב יהודי קוצ'ין.
בעקבות עליית רוב היהודים לארץ ישראל ננטשו בתי הכנסת הפעילים . בית הקברות
העתיק שבקוצ'ין נהרס זולת קברו של המקובל ר' נחמיה מוטא .
המקומיים פירקו את הקברים ובנו שם בתי מגורים .
המצבות שמהוות נכס תרבותי ארכיטקטוני ומקור לחקר היוחסין של שמות
המשפחה נהרסו ואבדו.
בישראל יושבו בכמה מושבים והצטרכו להתפרנס מחקלאות. רק מספר קטן מהם
עסקו בחקלאות בקוצ'ין. רובם היו בעלי חנויות קטנות, עובדי ממשלה ומורים.
מיעוטם היו סוחרים מבוססים.
האדמה שהוקצבה להם לא הייתה פורייה. למאבק המתמיד בקרקעֹ הדלה נוסף
הצורך בשמירה בלתי פוסקת על היבול ועל החיים היות והסתננויות עוינות היו
שכיחות במקום.
רב המדריכים שמונו ע''י הסוכנות חשבו שהם נוטים מדיי לעסוק במסחר
בירושלים . וחלק גדול מזמנם ממשאביהם ומהאנרגיה שלהם הושקעו כחגיגות
דתיות פנימיות.
עבור יהודי קוצ'ין השינוי המשמעותי ביותר היה בקצב החיים ובמוקד התרכזותם .
הם דורבנו להעמיד את העבודה בראש מעייניהם וכמטרה עיקרית למאמציהם .
כאשר יהודים קוצ'ינים רבים השתקעו בישראל לא רק הסביבה השתנתה אלא גם
אורח החיים שלהם שונה. למרות שבית הכנסת נשאר מרכז חשוב לפעילות חברתית
ודתית היא אינה מהווה יותר את המוקד היחידי.
קצב החיים שלהם חדל להיות שונה בהרבה מזה של שכניהם ומידת העיסוק בדת
חייבת להתאים או להיות כפופה לקצב העבודה וזו נעשית בדרך המודרנית של ייצור
חקלאי ותעשייתי. הם דורבנו בחוזקה להתרכז בעבודה על מנת להשיג לעצמם
מקום מכובד בסדר החברתי הישראלי ובעשותם כך, לעזור למדינתם הצעירה להגיע
לביטחון וכבוד בקרב האומות.
סיכום
הקוצ'ינים הצליחו להגשים את חלומם. אומנם החיים בארץ לא התגלו בדיוק כפי
שחשבו וחלמו, אך היו מוכנים לשאת גם זאת. התמודדו עס קשיי קליטה ראשונים
והצליחו להשתלב עם קיבוץ הגלויות שנחשפו בארץ, רבות בזכות הבנים .
המבוגרים שבקהילה זוכרים בערגה את החיים בקוצ'ין אך לזכור בלבד. הם לא
מוכנים לעלות במחשבתם ירידה חזרה להודו. חלקם חזרו לביקור כתיירים בלבד
וחלק אחר אף לא רוצה לשמוע על כך.
מקורות
* היסטוריה ופולקלור של יהודי קוצ'ין מאת אליהו ברמוט.
* שרים אחר נוגנים פיוטי קוצ'ין מאת אליהו ברמוט.
* מקוצ'ין לארץ ישראל דר' שלווה וייל.
* מתוך סרט ממוזיאון ישראל על יהדות קוצ'ין.
* מתוך סרט ממוזיאון למורשת יהדות קוצ'ין נבטים.
* צילום וראיון עם אומנים.
* צילום מוצגים מהמוזיאון ובית הכנסת בנבטים.
וידאו
סרט אודות אומנות יהדות קוצ'ין.
מחולק לשישה חלקים .






קישורים נוספים בנושא
חדשות באתר