כניסה לחברים
קלטה (חצרים)
כתבתו של יצחק אוירא המתארת את חצרים (ומזכירה גם את אספקת המים המשותפת לה ולנבטים)

מתוך עיתון "דבר" 21 במרץ 1947 - כחצי שנה לאחר שעלו על הקרקע.

 

 

דרך עפר מובילה לחאן-יוניס, לצדה על גבעה עגולה, במרחק 7 ק"מ דרומית מערבית מבאר-שבע, נישאת חצר הקבוצה קאלטה, או חצרים (לפי הצעת ועדת השמות, כדי להנציח את צורת העליות לנגב - חצר בתוך המדבר).
המספר הכללי של חברי הקבוצה הוא 90 (שליש חברות). 40 מהם נמצאים עדיין בהכשרה באפיקים; 40 - בחצרות וכ-10 בשליחויות שונות. הגיל הממוצע הוא 20. הקבוצה מורכבת: א) נוער עולי טהאראן, רובם הגדול מקבותה שהיתה 3 שנים בהכשרה באפיקים, אליה נצטרפו מספר נערים מעולי טהאראן שקיבלו את הכשרתם בקיבוצים אחרים וגם 8 נערים מעליית נוער סוריה. ב) כ-10 חברים מבוגרי "המחנות העולים". היו שנה אחת בהכשרה בבית הערבה, ואחר כך המשיכו בחפצי-בה והצטרפו אל הקבוצה. ג) קבוצת הצופים ג', מבוגרי תנועת הצופים בארץ, היו מפוצלים בהכשרה במשקים: דגניה א', אפיקים, גניגר, פוריה - התרכזו כולם באפיקים. בעצם ימי הכשרתם וגיבושם נזעקו ובאו למקום התישבותם בנגב. הקבוצה עוד טרם הגדירה את עצמה. היא מקבלת את רוב עזרתה מהקיבוץ המאוחד.
בחצר: צריף חדר-אוכל; מקלחת ומכבסה; סככה, שתא אחד בה משמש מסגריה ואחד - אורווה; בית באטון הנמצא בעצם בנייתו, בן שתי קומות; 2 צריפי מגורים.
האינונטאר החי: זוג פרדות, סוסה אחת לשמירת השדות. נעשות הכנות להקמת לול זעיר לצרכי הבית ועומדים לקנות פרה אחת חולבת.
סנדלריה: אחד מחדרי המקלחת מכיל את הסנדלריה של הקבוצה, שהיא עתה "הסנדלריה העברית של מחוז באר-שבע". מחזיקה שני עובדים שלמים, בתיקונים ובתפירת נעלים חדשות.
גובה חצר הנקודה מעל פני הים הוא 240 מ'. כמות הגשמים הממוצעת לשנה היא 200 מ"מ. הקור בלילה חזק. כבר בדצמבר ירדה הטמפרטורה מעלה אחת מתחת לאפס.
מזכירות הקיבוץ המאוחד שלחה לעזרה שני חברים מקיבוץ אפיקים.
בשיפולי הגבעה ניבנו שני סכרים כדי להטות את מימיהם של שני ערוצים קטנים, בשעת גשם, להציץ בהם שטח אדמה (כ-10 דונם) הסמוך לואדי.
את מי השתייה למחנה מובילים ב"אוטו". מקור המים הוא - הישוב הותיק, בית-אשל. קילומטר וחצי מזרחה מבאר-שבע. ה"אוטו" הוא גם ספק המים לישוב הצעיר נבטים (מדסוס), כ-9 ק"מ מזרחית-דרומית לבאר-שבע, ליד דרך העפר הרשמית המובילה לעקבה.
בעקשנות עוסק החבר בשתילת צמחים מתאימים למקום, שיכולים לקיים את עצמם במעט מים. שתילים זעירים אלה נאבקים קשה עם האבק העולה עליהם בחיל עצום ורב של ממלכת המדבר. נאבקים קשה גם אותם שתילי ירקות זעירים שנשתלו בערוגות קטנות מעבר למקלחת והמכבסה, אשר להשקאת מנוצלים מי הביוב המעטים.
השכנים הקרובים לקבוצה, מחוץ לתושבי העיר באר-שבע, הן משפחות בידואים מסונפות מהשבט טאראבין, מהגדולים בשבטי הנגב.
בתוך האד החום המכסה את שמי המקום ועוטף את הכל, בוקעת שירת נערים. קול עברי עז שכיתת את רגליו בערבות סיביר, אוזבאקיסטאן, טאהראן, ננעץ בשממה הזאת ללא כל היסוס: קול זה מרגיע אותך כששאלות שונות עולות במוחך: ממה יתקיים הישוב בארץ הנגב הזאת? - זה עזוז הנעורים - האם לא מהלמות לבם של המכבים הקדמונים? הוא אשר בחום ליבו יבקיע את האפרורית ויגרשנה.

 

חדשות באתר