כניסה לחברים
ההיסטוריה של מושב נבטים
 
הכשרה

ארגון "נבטים" התחיל כקבוצה של יוצאי עירק, שעברו הכשרה בבית השיטה וגינוסר, והתיישבו על גבעה ליד נהלל בספטמבר 1944.

בשנת 1946 היו בקבוצה כ 30 חברים, ביניהם שתי משפחות ותינוקת בת שנה וחצי.

היו להם לול תרנגולות, מעט פרות וסוסים, ואדמה לגידול חיטה וירקות.

מאמר שפירמו חברי הקבוצה ב"דבר" ב22 במרץ 1946.

 

מבצע 11 הנקודות בנגב

מתוך הספר "בני קשת" מאת חני זיו ויואב גלבר (עמוד 122)

"לאחר הכרזתו של טרומן על תמיכתו בפיתרון של חלוקה, החליטו מנהיגי היישוב על מבצע התיישבות בנגב. על המבצע הוחלט בתגובה להצעות החלוקה של הבריטים, שבן הופיע הנגב מחוץ לשטח המדינה היהודית. היה ברור, כי השלטונות יעשו כמיטב יכולתם להכשיל את יישוב הנגב ולכן הוחלט על מבצע לילי חשאי בלי להודיע עליו מראש.

בליל ה5-6 באוקטובר 1946, (מוצאי יום כיפור) הגיעו אל נקודות היישוב חבורות החלוץ של הגרעינים העולים, ובן ארבעה גרעיני פלמ"ח, יחד עם מלוויהם מיישובי הדרום. מסלולי התנועה תוכננו מראש. כדי להבטיח הפתעה מלאה, עקפו המתיישבים את באר-שבע. בלילה אחד עלו על הקרקע בשפלה ובנגב הצפוני אחת-עשרה נקודות חדשות: אורים, בארי, גלאון, חצרים, כפר דרום, נירים, נבטים, משמר הנגב, קדמה, שובל, תקומה. בעת העלייה על הקרקע לא אירעה היתקלות, כנראה בשל ההפתעה והיעדר מחסומים בדרכים. הבריטים הועמדו בפני עובדות מוגמרות. רק ב-7 באוקטובר נודע דבר ההתיישבות בארץ ובעולם."

הידיעה משער עיתון "דבר" 7 באוקטובר 1946

תיאור מסעו של הסופר אריה ליפשיץ ביישובי הנגב, מתוך עיתון "דבר" 5 בינואר 1947

כתבה המתארת את חצרים ומזכירה גם את אספקת המים המשותפת לה ולנבטים. מתוך "דבר" 21 במרץ 1947

מאמר מאת שמואל דיין המתאר ביקור בנבטים, מתוך עיתון "דבר" 29 באוגוסט 1947

 

מלחמת העצמאות

במהלך מלחמת העצמאות, נבטים היתה נתונה תחת מצור. סיפור מעניין מספר על גיחת הקרב הראשונה של שירות האוויר - כוח אווירי לוחם שהוקם לצרכי הגנת היישוב. ב-17 בדצמבר 1947 קיבל פנחס בן פורת הוראה להטיס רופא לבית אשל לטפל בפצוע מהתקפה על שיירה. כשהגיעו לשם נודע להם שהפצוע כבר פונה. הם התכוננו לחזור לתל-אביב כאשר נודע להם שיש התקפה על נבטים. בן פורת הסיר את שתי דלתות המטוס, והתקין מקלע באופן שלא יפגע בגוף המטוס. הוא השאיר את הרופא ולקח עימו מ"מ מה"גדוד השמיני" של הפלמ"ח, אליהו שינדרובסקי (אביבי) שכונה "ירקונה" והוא פתח באש מקלע ברן וזרק רימוני יד על תוקפי נבטים. פעולתם גרמה להפסקת ההתקפה והתפזרות התוקפים. זו היתה פעולת הקרב האווירית הראשונה במלחמת העצמאות, והיא הותירה רושם כל-כך חזק שהבריטים הכריזו שכל מטוס יהודי נושא נשק יופל ללא אזהרות. (מקור: אורן רוזן)

 

 

 

הקמת היישוב מחדש

בשנת 1952 התפרק המושב עקב קשיים בעיבוד האדמה, מחסור במים וגנבות ציוד. ב 1954 הופנו למקום עולים מקוצ'ין שבהודו, שעזבו את מקומות מושבותיהם ואת כל העושר הרב שהיה להם ועלו לארץ ישראל מתוך אהבת ציון. הם בחרו לא לשנות את שם המושב.

 

תמונות משנות ה50,60,70

כתבה על התנכלות הבדווים לנבטים - עיתון "דבר" 12 באפריל 1962

עשור לנבטים - כתבה מעיתון "דבר" 26 באוגוסט 1964

 

החקלאות בנבטים

התושבים הצליחו להקים מושב לתפארת מדינת ישראל התמחו בגידולי פרחים ומטעים לפירות נשירים היו שיאנים בגידול ורדים ליצוא. משבר חקלאות וסופה עזה שפקדה את המושב והכתה בגידולים גרמה נזק רב לתושבים שרובם עזבו את החקלאות ופנו לפרנסתם במקצעות חופשיים.

ב 1975 נחנך בית הכנסת בנבטים בטקס בהשתתפות ראש הממשלה דאז יצחק רבין.

 

 

 

תעודת זהות למושב

מחוז:דרום

מועצה אזורית: בני שמעון

גובה ממוצע מעל פני הים: 326מ'

תאריך יסוד: 1954

תנועה מיישבת: תנועת המושבים

אוכלוסיית המושב לסוף דצמבר 2008: 640 תושבים

ישובי מועצה אזורית בני שמעון :

     קיבוצים: דביר. חצרים.כרמים.להב. משמר הנגב.שובל. שומריה

     מושבים: ברוש. נבטים. תאשור. תדהר.

     יישובים קהילתיים: גבעות בר.

חדשות באתר